איפה היינו עד עכשיו: הונג קונג ומקאו >> יאנגשו >> קונמינג ושישואבנה >> יונאן >> צ'נגדו והסביבה >> כמעט טיבט
הטיסה לשיאן היתה מפנקת. מטוס פצפון אבל מושקע. קיבלנו מיץ, תה וקופסה עם לחמניה, מאפין ותמרים יבשים. בנחיתה חילקו גם סוכריות. זה היה הכי הרבה שקיבלנו בכל הטיסות פה. כשיצאנו משדה התעופה שמחנו לגלות שמזג האוויר פה נוח ולא צריך כפפות וכובע כמו שהתרגלנו. לקחנו מונית שחורה למלון היחידי שמפיע בקטגוריה של "זול" בלונלי, וגם הוא היה יחסית יקר. מה שכן המלון היה מפנק: סדינים ומגבות נקיים לשם שינוי, אחרי שבוע וחצי של ג'יפה, טלויזיה שופעת ערוצים באנגלית ומים חמים מתי שרוצים. אפשר לומר שהגענו ללב ליבה התיירותי של סין. המקום עמוס בקבוצות מאורגנות ובצעירים אמריקאים עם מזוודות במקום תרמילים.
6.4.07
אחרי ארוחת בוקר במחיר מופקע במלון המפנק שלנו, לקחנו קו 5, לא אל הים אלא למוזיאון ההיסטורי של העיר. הביקור היה די מעניין. המוזיאון נותן סקירה היסטורית לגבי כל השושלות ומציג מוצגים וחפצי אומנות מרשימים. בין אגף ראשון לשני שתינו קפה וסניקרס בקפטריה ושלחנו גלויות מחנות המוזיאון.
7.4.07
אחרי עוד ארוחת בוקר יקרה במלון נסענו לראות את חיילי הטרה קוטה. כ 6000 חיילי חימר בגודל טבעי עומדים ומגינים על קברו של אחד הקיסרים. האתר נמצא במרחק של שעה נסיעה מהעיר. ליד קופת הכרטיסים נכנענו ללחציה של מדריכה ושכרנו את שרותיה. מיד אחרי הכניסה גילינו שאפשר לשכור "אודיו גייד" ופיטרנו את המדריכה. גם האודיו גייד התברר כמיותר כי היה ארוך ומייגע ובאתר עצמו היו שלטים עם הסברים קצרים וממצים באנגלית. ראינו את החפירות, צפינו בסרט שמספר את סיפור המקום, אכלנו וחזרנו. לסיכום – מאד מרשים ושווה ביקור.
בערב הסתובבנו ברובע המוסלמי. הרחוב הנכנס לתוך הרובע מלא מסעדות עם שיפודים מסוגים שונים וכל מיני מאכלים ייחודים למקום. אנחנו ניסינו מרק נודלס מוזר, פיצחנו גרעינים וטעמנו קומפוט של תפוחים, תמרים ופרי נוסף ולא מזוהה. לסיום קינחנו בהמבורגר של מקדונלדס.
8.4.07
בבוקר נסענו באוטובוס לבקר בכפר הניאוליטי. מדובר בשרידים של כפר פרה -היסטורי ומוזיאון עם מוצגים בני 5000 שנה. במערכת החפירות אפשר לראות מה שאמורים להיות שרידים של בתים ובהם גם שלדים של תושביהם. אפילו היו הסברים באנגלית. בדרך החוצה אמיר ושקד עצרו למשחק כדורסל עם כמה עובדים מקומיים והפסידו להם.
חזרנו העירה ומיהרנו לחזור לאיזור המלון – בערב מחכה לנו צגה מומלצת לתיירים. ליד המלון אמיר החליט להסתפר. יצא לא רע בכלל למרות החשש. אכלנו משהו קטן במלון ונסענו להופעה של Tang dynesty. ההופעה שארכה שעה היתה די מאכזבת. היא היתה עשויה ברמה גבוהה אך גם משעממת באופן מרשים. אחנחו עזבנו בסוף המופע. מי שנשארו גם לארוחת הכיסונים סווגו אותה כמאכזבת גם היא.
9.4.07
אחרי ארוחת בוקר במלון הלכנו לחפש את אוטובוס מס' 4 שנוסע לקבר כלשהוא שרצינו לראות. אחרי חיפושים רבים נואשנו. במקום זה הלכנו לראות את מגדל התוף ומגדל הפעמון. המגדלים המרשימים מאפיינים את השלטון הקיסרי ושימשו להכרזה על ארועים ולציון זמנים. שילמנו 5 יואן כדי להכות בתוף 3 פעמים והמשכנו למקדונלדס. אמיר המשיך לעוד סיבוב ברובע המוסלמי ואני חזרתי למלון. בערב גילינו סניף של סטארבקס. אמריקה. שתינו קפה בכוסאות מפנקות וקיבלנו דגימות של עוגות מוצלחות.
10.4.07
בבוקר קמנו יקיצה טבעית מאוחרת והלכנו לחפש כרטיסים לרכבת לפינגיאו. בתחנה לא נשארו, אבל בסין כמט בסין, הבחור במלון השיג לנו שניים תמורת עמלה. המשך היום עבר אטרקציות מיוחדות, בעיקר שוטטות עד 20:00 אז יוצאת הרכבת לפינגיאו. מצאנו סופר גדול, ושם שמחה גדולה – מצאנו טמפונים, מצרך נדיר פה. קנינו גם שני תיקי רחצה, קצף גילוח ומסיכה לפנים. הלכנו גם לבית מרקחת למצוא מזור לחצ'קונים שלי ויצאנו עם איזו משחת סולפה, שיהיה, ננסה.
בסופר מצאנו גם יוגורט וגבינה (לא מובן מאליו פה). קנינו כמה מאלה ולחם, וישבנו לאכול צהריים ברחוב. היוגורט היה מרענן. הפעם האחרונה שאכלנו יוגורט היתה ביאנגשו. משם נסענו לחנות ספרים. קנינו את הספר "בין שתי ערים" באנגלית ועוד ספר על "דברים סיניים" שראינו בדאלי ולא קנינו אז. עברנו במלון ויצאנו לתחנת הרכבת. היה תור גדול ובלגן עם המקומות אבל הסתדרנו.
פנסים אדומים בפינגיאו - Pingyao
Pingyao – עיר שהיתה מרכז פיננסי ומסחרי, השתמרה במצב מצוין ואף הוכרה כאתר מורשת של אונסק"ו. בעיר העתיקה תחושה נעימה של עיירה עם רחובות קטנים ובניינים נמוכים עם חצרות פנימיות. יש בה גם מה לראות, כמו כמה מוזיאונים קטנים, אבל יש בה בעיקר אווירה נעימה שגרמה לנו להישאר. מי שזוכר את הסרט "פנסים אדומים" – פה הוא צולם.
11.4.07
בערך ב 6:30 בבוקר הגענו ברכבת ל Pingyao. נסענו למלון ששקד ומאיה מצאו יום לפנינו, בעיר העתיקה. הם כבר התמקחו על המחיר והגיעו מ 180 ל – 70 יואן! לנו נותר רק להגיד שאנחנו חברים שלהם כדי לקבל את אותו המחיר.
הלכנו לאכול ארוחת בוקר מערבית ב Yaman שממול. אחרי שינה של 3 שעות חזרנו לשם בצהריים להמבורגר. יצאנו לסיבוב מחוץ לחומה, אכלנו אננס ואבטיח, כשעל פנינו חולף מסע הלוויה.
12.4.07
קמנו ב 10:00 והפעם אכלנו ארוחת הבוקר במלון שלנו כי היה לנו לא נעים. קנינו כרטיס שמקנה כניסה לכל האתרים ליומיים. התחלנו בסיבוב על החומה העתיקה. משם המשכנו לשחזור של בנק ישן. מסתבר שפה התחילו שירותי הבנקאות הסינית. בחוץ היתה רוח חזקה עם חול ואבק. החולצה הלבנה שלי הפכה חומה והרגליים שחורות. חזרנו למלון, התרחצנו והלכנו לנוח. אמרו לנו שבערב יש ב Yaman ערב קריוקי. הלכנו רק כדי לגלות שערב הקריוקי זה בעצם רק אנחנו, שמפעילים אותו בעצמנו, לא אף אחד אחר. בכל אופן שרנו עם הקריוקי ובלעדיו. היה ערב ארוך ומצחיק.
13-14.4.07
גם היומיים הבאים עברו בעיקר במנוחה, אוכל וסיבובים רגועים בעיר. ב 20:20 רכבת לילה לבייג'ין. אנחנו מאד מתרגשים ומחכים כבר להגיע.
