יום הולדת 50 שלי הלכה והתקרבה. פעם חשבתי שאולי בגיל 50 אסע לטיול "שורשים" בניו יורק. כשהגיע הרגע זה לא התאים. מי שקורא קבוע פה אולי זוכר, שלכבוד יום הולדת 50 של הזוג שהיתה לפני חצי שנה, טסנו לסופ"ש בפריז. כשהגיע זמני חשבתי על טביליסי. העיר הזאת נכנסה לי לראש או כבר לפני כמה שנים בעקבות תמונות שראיתי, של העיר העתיקה מצד אחד, ושל מלונות חדשים ומדליקים מצד שני. עד עכשיו איכשהוא יעדים אחרים תמיד עקפו אותה בתור, וגם הפעם זה כמעט קרה, כי טביליסי בחורף יכולה להיות מקום קר מאד. אבל החלטתי שהפעם זה הזמן להוציא את הג'וק מהראש אל הפועל.
בפוסט הקודם כתבתי בפירוט על המלון שישנו בו בטביליסי. הוא בהחלט היה משהו מיוחד שדרש פוסט משל עצמו. הפעם באתי לספר מה הספקנו לעשות ולראות מחוץ למלון.
תצפית מפארק Mtatsminda
בדרך כלל אני לא חובבת תצפיות ממגדלים עם תור בכניסה, אבל פה מדובר על תצפית מפארק שצופה על העיר מראש גבעה. אל פארק Mtatsminda אפשר לעלות ברגל (אבל למה?) או בפוניקולר, רכבת קטנה. הלכנו ברגל אל התחנה התחתונה של הרכבת. הבניינים בשכונת Mtatsminda בה עברנו ישנים, מתקלפים, חלקם ממש מתפוררים. אחרי די הרבה הליכה במגמת עליה, הגענו אל התחנה. בקופה למטה קונים כרטיס וטוענים אותו בסכום הרצוי. אפשר להשתמש בו גם כדי לשלם על מתקנים בפארק השעשונים שנמצא למעלה. הנסיעה בפוניקולר היא חוויה נחמדה כשלאט לאט העיר מתגלה בפנינו, אז כדאי למצוא מקום עם ראות טובה. בתחנה בעליונה של הרכבת יש מסעדה ששמעתי שכל המי ומי היו בה. אנחנו לא. יצאנו לראות את הנוף המרשים של כל העיר וההרים שמסביב. המשכנו לטייל בשבילי הפראק בין העצים. כאמור, יש כאן גם פארק שעשועים. חלק מהמתקנים היו סגורים כי זו לא העונה, אבל חלק עבדו. נעניתי להפצרות של אמיר להיכנס למכוניות המתנגשות. לא יודעת למה המתקן הזה תמיד כל כך מצחיק. בכל אופן היתה חוויה משעשעת. הפארק מאד נעים, ואני בטוחה שכיף כאן עם הילדים בקיץ. יש פה גם כמה מסעדות ובתי קפה.
סיור עם מדריך מקומי
בדרך כלל אני לא אוהבת סיורים מאורגנים. אני אוהבת ללכת בקצב שלי, לעצור איפה שבא לי ולדלג על מה שלא מעניין אותי. ההתחייבות לשעה מסוימת גם מלחיצה אותי וגוזלת ממני את הספונטניות. למרות כל אלה החלטנו להצטרף לסיור של Tbilisi Free Walking Tours. מתוך כמה סיורים שהם מציעים בחרנו בסיור Hidden Tbilisi, שעובר באזורים הפחות תיירותיים של העיר. היה מעניין לשמוע מהמדריך המקומי על ההיסטוריה של העיר, על כל מה ומי שעבר עליה, ולראות איך כל זה משתקף בארכיטקטורה. אני מודה היו מקומות שרציתי לעצור ולא יכולנו, אבל עדיין היה שווה ומרד מומלץ
שוק הפשפשים
אחד הדברים האהובים עליי בכל מקום שאני מגיעה זה ללכת לשוק הפשפשים המקומי. השוק המרכזי פה נקרא Dry Bridge Market. מדובר בשוק רוכלים שפורסים את מרכולתם על הרצפה. יש פה רבה דברים מהתקופה של ברית המועצות, הרבה סטים של כלים ועוד כל מיני. אני קניתי צלחת קטנה ויפה. אמיר קנה סט של כוסות קטנות וקרן של איל (כן). השוק פתוח כל יום אבל יותר פעיל בסופ"ש.
טבילה וקירצוף בחמאם
השם טביליסי בא מהמילה "חם", וניתן לעיר בגלל המעיינות החמים שסמוך אליהם נבנתה. באזור Abanotubani בעיר העתיקה מרוכזים כמה מחצאות חמים שמשתמשים במי המעיינות. יש אפשרות להזמין בהם חדר פרטי עם בריכת מים חמים. בחלקם יש גם בריכת מים קרים שאפשר להצטנן בה, ויש גם חדרים עם סאונה. כדי לקבל חדר כזה צריך להזמין אותו מראש. אני לא עשיתי את זה כי כרגיל התלבטתי עד הרגע האחרון אם נרצה ללכת או לא, אם יהיה לנו מספיק זמן לזה. אבל יצא שהסיור המודרך שלנו נגמר ממש באיזור המרחצאות, אז החלטנו בכל זאת לנסות את העניין. בדקנו במקום שעליו המליץ המדריך, אבל לא היה חדר פנוי. מצאנו חדר פנוי במקום אחר, שלא ידענו איך הוא ולכן שוב התלבטנו. נזכרתי שאנשים תמיד מצטערים יותר על מה שלא עשו, מאשר מה שכן. החלטנו להיכנס. לא מדובר פה בספא יוקרתי. זה כן חדר פרטי אבל מאד פשוט. בכניסה יש פינת ישיבה, שם אפשר לשבת ולהזמין שתיה. יש שירותים, בריכת מים חמים, טוש וספסל אבן לסקראב (קירצוף) בתוספת תשלום. המים בבריכה חמים מאד, אבל כשמתרגלים זה נעים. קצת הזכיר לי את המקווה לפני החתונה. אחרי 15 דקות מישהי דופקת בדלת, בידה דלי עם כל מיני אביזרים. קצת נראה כאילו היא באה לנקות. בזמן הסקראב בן הזוג צריך לצאת כמובן. אני ניסיתי להתכסות בסדין אבל היא מיד הורתה לי להיפטר ממנו ולשכב על ספסל האבן. הטיפול כולל קרצוף בסבון ואז שטיפה במים חמים מהבריכה. שמעתי סיפורים על קירצופים אגרסיביים, אבל זה היה נעים מאד (ולא בלתי מביך).
לאכול בסטייל - מסעדות ובתי קפה בעיצוב מדליק
נתחיל במסעדה המעולה Stamba Cafe, שנמצאת במלון באותו שם. על המלון תוכלו לקרוא בהרחבה בפוסט שלם שהקדשתי לו. האוכל במסעדה מעולה, ויצא לנו לטעום גם ארוחות בוקר וגם ערב. כמובן שחוץ מהאוכל העיצוב משגע, כמו בשאר חלקי המלון. בערבי סופ"ש הבר הורוד עמוס בכל היפים והיפות של טביליסי.
כמו שכתבתי בפוסט על המלון, יש במלון גם שתי חנויות: חנות ספרים ועוד חנות של כל מיני דברים יפים, כולל בגדי מעצבים מיוחדים.
מעבר לפינה נמצא לוליטה, בר-מסעדה ששייך למלון Rooms ממש ממול, כולם שייכים לאותם בעלים. אנחנו נכנסנו לבדוק אבל לא נשארנו למרות העיצוב המוצלח, כי בפנים האווירה חשוכה ולא מתאימה לארוחת בוקר, ובחוץ היה קר. חזרנו למסעדת הבית במלון שלנו.
עוד מתחם מוצלח הוא Fabrika בבניין תעשייתי לשעבר. היום יש כאן קודם כל הוסטל מהמם. כל קומת הכניסה היא בר-מסעדה בעיצוב אקלקטי מדליק, עם מלא ספרים לאורך החלון הגדול. אפילו מצאתי אחד בעברית. גם האוכל פה מצוין, לא רק העיצוב. בחצר הפנימית מאחורי ההוסטל, מתחם עם כמה מסעדות, בתי קפה וחנויות. נכנסתי לבדוק את חנות הבגדים The flying painter וגיליתי בגדי מעצבים מאד מיוחדים.
ברחובות שמסביב אפשר למצוא הרבה גרפיטי וחנויות יד שניה. בהמשך הדרך למטרו רחובות עם בתים בני קומה אחת או שתיים, חנויות קטנות וצפופות, סטייל בזאר, עם בגדים בקרטונים צפופים. ברחוב Kote Marjanishvili מצאנו המון במאפיות וקונדיטוריות. דברים טעימים בסטייל אותנטי. העוגות נמכרות בחתיכות גדולות ומרובעות, סטייל שנות ה 80, בלי פינפונים.
עוד מקום שסימנתי לי לבדוק הוא Cafe Daphna. מדובר במסעדה עם עיצוב מודרני שמתמחה בחינקילי. כנראה שהחינקילי פה ממש מצוין כי לא היה לנו מקום לשבת כשבאנו. אנחנו היינו בסופ"ש ואולי באמצ"ש פחות עמוס, אבל כנראה שצריך להזמין מקום מראש. לשמחתנו מצאנו ליד את Radio Cafe. שום עיצוב מיוחד פה, אבל אווירה נעימה בשמש החורפית ואוכל מצוין. במיוחד ממליצה על החאצ'פורי השחור עם הפירות ים.
בית קפה חמוד שנמצא באחד הרחובות שמטפסים לכיוון Mtatsminda הוא ERTI KAVA Coffee Room. שתינו פה קפה ואכלנו עוגת חורף. יש פה גם שולחן גדול עם נדנדות סביבו, לכל מי שחייב לזוז.
עוד שני משפטים לסיום:
אל תעצרו מוניות ברחוב. נהגי המוניות בעיר לא מפעילים מונה ומכאן מתחילות רק צרות. תשתמשו באפליקציית בולט.
דבר שני. אנחנו היינו בטביליסי בחורף, והעיר היתה קצת אפרורית. אני חושבת שבאביב או בקיץ, כשמזג האוויר מתחמם, העצים הירוקים מוסיפים לה יופי.
4 מחשבות על “חופשת חורף בטביליסי”
כמו תמיד נהניתי מאוד לקרוא!!
תודה רבה אילנה:) אני שמחה שאת נהנית!
תמיד כייף לקרוא את הבלוג שלך… לא עמוס ומפרט את הדברים שאת באמת אוהבת😊
תודה רבה אביבה, כיף לשמוע 🙂