אם הגעתם לאחרונה לקומה התחתונה בגן העיר, אולי ראיתם קבוצת אנשים עומדים סביב המזרקה ובוהים בצילומים המונחים על שפתה, מדי פעם מציצים בנייד. אלה בטח היו משתתפי סדנת הציאנוטייפ של רחל ארז. ביום שישי בבוקר השתתפתי גם אני בסדנא של רחל, (תודה לחיים שושן שהכיר לי אותה) ובאותו יום ליד המזרקה עמדו אמניות, מעצבות, בלוגריות ועובד הייטק אחד שמצייר בשעות הפנאי.
על הציאנוטייפ
ציאנוטייפ היא טכניקת הדפסה שפותחה במאה ה 19. היא שייכת לקטגוריה של הדפסות שמש. בכל הטכניקות של הדפסות השמש, מורחים על משטח כלשהוא תמיסה רגישה לאור, מניחים עליו דימוי וחושפים לאור השמש כך שהעתק של הדימוי עובר למשטח הרגיש לאור. בכל אחת מהטכניקות מפיקים גוון מונוכרומטי אחר, כאשר במקרה של הציאנוטייפ הגוון הוא כחול (ציאן הוא אחד מגווני הכחול). האזורים החשופים לשמש נשארים כחולים והאזורים שכוסו בדימוי נשארים כצבע המשטח המקורי. מהנדסים השתמשו בטכניקה זו להעתקה של תכניות בניין ושרטוטים, ומכאן שמם blueprints. טכניקת הציאנוטייפ קלה מאד ליישום והתוצאה מאד יפה כבר בהתנסות הראשונה. המשטח עליו עובדים יכול להיות נייר, טקסטיל, עץ, זכוכית או קרמיקה.
על רחל ארז
רחל ארז היא אמנית ויוצרת המתמחה בתהליכי הדפס וצילום קלאסיים כבר 15 שנה. היא מלמדת בויצ"ו חיפה במסלול של תהליכי דפוס וצילום מהמאה ה 19 ולצד זה מלמדת גם צילום אנלוגי שחור-לבן. בשנים האחרונות עוסקת בטכניקה של wet plate – לוח רטוב. לרחל סטודיו בעיר התחתית בחיפה, והיא מציגה בארץ ובחו"ל.
על הסדנה
הסדנא בה השתתפתי נערכה בתל אביב, בגלריית חלל שבגן העיר (מתקיימות גם סדנאות בחיפה). בתחילת המפגש סיפרה רחל איך הגיעה לעסוק בנושא. סיפור שתחילתו בספר צילום שמצאה בפח- "עפרון הטבע"- אחד מספרי הצילום הראשונים בעולם. הספר עורר ברחל את העניין בצילום הקלאסי, וכיוון שלא מצאה בארץ מקום בו יכלה ללמוד את אותם תהליכי צילום שהוזכרו בספר, החלה רחל ללמוד אותם בעצמה. היום כאמור רחל מלמדת את הנושא ומעבירה את הידע שלה הלאה באקדמיה ובסדנאות.
בהמשך הסבירה רחל על תהליך הציאנוטייפ, החומרים, התמיסות וסקרה בפנינו אמנים שונים שיצרו בטכניקה זו. Anna Atkins, בוטנאית שפעלה במאה 19 באנגליה, יצרה עבור ספריה את צילומי האילוסטרציה הראשונים בעולם. היא תיעדה אצות וצמחים שונים בפוטוגרמה: לוקחים את הנייר הרגיש לאור, מניחים עליו חפץ וחושפים לאור השמש.
לפוטוגרמה גם שימושים נוספים. Susan Aldworth חוקרת את נושא המוח האנושי באמצעות פוטוגרמות של רקמות מוח, אותן היא מניחה על נייר ומעבירה אותן את התהליך. רופאים טוענים ששום בדיקה של MRI או CT לא מאפשרת לראות את המוח בצורה כזו, לכן יש בזה ערך מוסף לעולם הרפואה.
הדימויים איתם עובדים בסדנא הם שקפים ועליהם מודפסים נגטיבים של תמונות אותן שלחנו לרחל מבעוד מועד. כשקיבלנו את קבוצת השקפים היה מעניין לראות את השקפים של התמונות השונות מונחים זה על גבי זה ויוצרים דימוי חדש.
לאחר מכן, בידיים עטויות כפפות חד פעמיות החלה רחל בעבודת הכישוף, מדדה וערבבה עד שהתקבלה תמיסה רגישה לאור.
את התמיסה מורחים על נייר עבה ומחכים שיתייבש. רק אז יהפוך הנייר לרגיש לאור. הנייר צריך להיות עבה מספיק כך שלא יתעוות כשמרטיבים אותו, אלא אם כן הקימוט הוא חלק מהקונספט ומהמראה שרוצים לקבל.
אחרי הייבוש מניחים את השקף על הדף, עליו מניחים זכוכית שתצמיד אותו אל הנייר ויוצאים אל השמש. חושפים עד להופעתה של הבבואה על גבי הנייר. כדי לדעת לכמה זמן לחשוף את הדימוי עושים טסט. בודקים באמצעות חלק מהתמונה כמה זמני חשיפה שונים ורואים מה זמן החשיפה הנכון לתמונה השלמה. בהרבה מהמקרים רצועות הטסטים היו אפילו מעניינות יותר מהצילומים השלמים. לרחל היה רעיון מצוין לעשות מהן סימניות.
אחרי שהתמונה נחשפה לאור השמש מפתחים אותה. תהליך הפיתוח מתבצע בקערת מים. האזורים שנחשפו לאור השמש מתקשים ומתקבעים על הנייר בעוד ששאר החלקים נשטפים במים. זהו גם תהליך הפיתוח וגם הקיבוע של התמונה על הדף.
אם לא מפתחים את התמונה היא ממשיכה להשתנות כל הזמן. היו אמנים שעבדו כך באופן מכוון, כמו האמנית הסקוטית Nic Rue, שעשתה פרוייקט מעניין הנוגע להיעלמותם של הפרפרים בטבע. היא לקחה פרפרי לילה שמתו ביערות סקוטלנד, אספה אותם, נעצה אותם על לוח רגיש לאור, חשפה לאור שמש, אבל לא פיתחה את הדימוי. דימוי הפרפרים היה תלוי על הקיר בתערוכה בסקוטלנד במשך 3 חודשים. הדימוי הלך ונמחק בגלל חוסר הקיבוע, תזכורת למה שקורה להם בטבע. אפשר להתרשם מהפרוייקט פה.
ועכשיו תסתכלו על התמונה פה למטה – מה לא בסדר בתמונה? נכון, המספר הפוך. מה שקרה הוא שהנחתי את השקף על הדף כשהוא הפוך, מתוך תחושה שעל הדף זה יצא בכיוון הנכון, אבל לא. בשונה מהדפס שעובד כמו חותמת, במקרה של הדפסת שמש צריך לזכור שמה שרואים זה מה שמקבלים. תאונה חביבה.
עם סיום הסדנא אפשר לקנות מרחל בקבוק עם תמיסה שכבר מוכנה לשימוש, כך שאפשר מיד להתנסות בבית. אני עשיתי שני נסיונות (עם נייר קצת פחות טוב שהיה לי). לא השתמשתי בשקף עם נגטיב, אלא הנחתי חפצים על הנייר הרגיש לאור שהכנתי. לדעתי התהליך הזה אפילו יותר מעניין מהדפס של צילום קיים. בהדפס צילום קיים התוצאה תהיה מרשימה אבל עדיין די דומה למקור. כשמניחים על הדף חפץ תלת מימדי התוצאה מפתיעה ותהליך הפיתוח במים פשוט קסום.
אני מזמינה אתכם לאתר של רחל שם תוכלו לעקוב אחרי תאריכי הסדנאות.
בקרוב הצצה לסדנת שיבורי ועוד. אם אתם רוצים לדעת כשזה קורה, מוזמנים להירשם פה למטה ואעדכן אתכם.
2 מחשבות על “ציאנוטייפ – הקסם הכחול”
אשמח לקבל פרטים לגבי סדנא
הי כרמית. את יכולה להתקשר לרחל שמעבירה את הסדנה, בטלפון 0522829675. תהני! 🙂