תחת מתקפת הזומים של שאריות הקורונה, הוזמנתי להצטרף לזום על פרוייקט מעניין באוגנדה. מירמבה (שמשמעותו שלום) הוא מיזם חברתי להעצמת נשים מוחלשות. בקצרה: הנשים האוגנדיות יוצרות מוצרים במלאכות יד מסורתיות, המוצרים נמכרים בארץ באמצעות העמותה והכסף מועבר לנשים. הסיפור מאד עניין אותי. מעניינות אותי המלאכות המסורתיות והתרומה שלהן, כמו שכתבתי בפוסט על המלאכות בפורטוגל. גם פה מדובר בפרויקט שעוזר לעוסקים במלאכה לקדם את עצמם ולהרוויח כסף. אחרי הזום שוחחתי עם תמר אלקובי, מנהלת המיזם. אני מזמינה אתכם לקרוא את הסיפור, להכיר את הפרוייקט, את אוגנדה ואת המוצרים, להתחדש בתכשיט או סל קלוע (יש קופון הנחה!), ועל הדרך לתמוך בפרויקט המקסים הזה.
התחלה
ב 2017, כשהייתי בת 21, טסתי לאוגנדה להתנדב 3 חודשים במסגרת פרויקט "תן" ו"ברית עולם". לרוב המתנדבים, כולל אותי, זו היה הפעם הראשונה באפריקה. כשהגעתי לשם זה היה שוק בשבילי כי הכל היה מאד שונה מכל דבר שהכרתי. האדמה בצבע כתום זועק, הדרכים בלי רמזורים – נוסעים איך שרוצים. כולם בצבע עור שונה, מה שהיה טיפה מאיים בהתחלה. אחר כך כמובן הכרתי את המקומיים וראיתי שכולם נחמדים ולא מאיימים בכלל.
חווינו שבוע היכרות עם המדינה. עשינו סיורים באזור, בטבע, בשווקים, הכרנו אנשים. התחלנו את ההתנדבות בעבודה עם הנשים, חלקן פליטות מאזור המלחמה בצפון אוגנדה, רובן אמהות חד הוריות שילדו בגיל צעיר. לימדנו אותן מתמטיקה ואנגלית ולמדנו להכיר אותן תוך כדי. זה היה נחמד, אבל לא הרגשתי שאני עושה משהו מהפכני. כשאחת הנשים ביקשה ממני לשמור את העט שנתנו לה, כד שתוכל לתת לילד שלה, זה היה יותר משמעותי.
צילום: Derrick Paul וענבר ארז
באחד הימים כשחזרנו מסופ"ש חופשי שטיילנו בו, ישבנו במכונית ודיברנו על הנשים המוכשרות שמכינות מוצרים בעבודות יד מסורתיות במיומנות מדהימה. שירלי (אורטס שפיגל), ענבר (ארז) ואני דיברנו בהתלהבות ואמרנו: בואו נעשה עם זה משהו, נמכור את הדברים מחוץ לאוגנדה, כי זה מה שיעזור להן באמת. אם מישהי דואגת כי אין לה כסף להאכיל את הילדים, היא לא יכולה להיות מרוכזת בלימודים ובפיתוח אישי.
בהתחלה חשבנו לקנות מוצרים, לעשות משלוח לארץ ולהתחיל למכור, אבל זה דרש מאיתנו להשקיע סכום כסף גדול יחסית. החלטנו לעשות גיוס המונים. התחלנו לבנות עמוד בהדסטרט בזמן שעוד היינו שם. צילמנו סרטון והסברנו שאנחנו רוצות לגייס כסף כדי לעזור לאותן נשים ולתת במה לעבודות היד שלהן. הרבה אנשים תמכו בפרוייקט והגענו ליעד של 75,000 ש"ח, אחרי שכבר חזרנו לארץ. זה אפשר לנו להתחיל את מירמבה. אחרי חודש טסתי לשם לטפל בלוגיסטיקה ולייעץ בעיצוב. המשלוח המסחרי הראשון היה של של 13 ארגזים. אירוע השיא היה ערב ההשקה באברהם הוסטל בתל אביב, בדצמבר 2017. כל תומכי ההדסטרט הגיעו, חברים ומשפחה. זה הרגיש כמו חתונה.
היום
כיום יש חמש קבוצות של נשים בפרויקט, וביחד כמעט 100 נשים. הקבוצה החמישית נוסדה לפני שנה בשיתוף עם מכללה לאמנויות בשם NIAAD. נשות הקבוצה הזו עוברות תהליך יותר עמוק. הן מגיעות למכללה 5 ימים בשבוע, יוצרות שם וגם לומדות יזמות, פיתוח אישי ואנגלית. אחרי שנתיים מצפים מהן לעזוב את הפרויקט ולהקים עסק משלהן.
הנשים באוגנדה מודות על ההזדמנות לעצמאות כלכלית. חלק מהכסף שהן מרוויחות הולך לצרכי יומיום ותשלום שכר לימוד של ילדיהן, וחלק הן חוסכות ומשקיעות במשהו משלהן. אחת קנתה חלקת אדמה קטנה לגידול ירקות ואחרת התחילה עסק לגידול חזירים. הפרויקט הוא סוג של בוסט כלכלי ראשוני שמאפשר לנשים למצוא תעסוקה משמעותית בקהילה.
אוגנדה כיעד לטיול
האזור של אוגנדה מאד מתויר ובטוח לטיול, גם לבד. הרבה מטיילים מתחילים משם את הטיול שלהם באפריקה כי שם הנחיתה יחסית רכה. האנשים יודעים אנגלית ובסך הכל נעים שם. יש המון מה לעשות באוגנדה: נופים יפים, נהר הנילוס, שאפשר לעשות בו רפטינג וסנפלינג על המפלים. יש ספארי, אגם בוניוני עם עשרות איים יפים. יש גורילות מסוג סילבר בק שהוא ייחודי למקום, וגם שימפנזות. עוד תופעה ייחודית אלה האריות שמטפסים על העצים. ויזה לאוגנדה מוציאים במקום כשמגיעים תמורת 50 דולר.
צילום: Derrick Paul
קיימות
גל רזניק, סטודנטית לקיימות ומתנדבת במיזם, הסבירה איך הקיימות באה לידי ביטוי בפרויקט:
הנשים משתמשות בחומרים טבעיים או ממוחזרים: החרוזים עשויים מנייר ממוחזר, הסלים מגזע של עץ בננה. גם אם החומרים נצבעים זה נעשה בצבעים טבעיים. הכל נעשה בעבודת יד ולא במפעלים מזהמים.
אין פה שרשרת אספקה. שלא כמו בדרך כלל, כשיש הרבה גורמים שגורפים רווח בדרך מהקונה ליצרן, במקרה הזה כל הכסף עובר ישירות אל היצרניות. (הכסף מועבר אליהן כל חודש באמצעות עמותת טופז, שתחתיה פועלת מרימבה. עמותה שפועלת כבר הרבה שנים למען פיתוח בינלאומי, בין השאר באוגנדה).
גידול דמוגרפי הוא בעיית קיימות מרכזית שעלולה להביא לפיצוץ אוכלוסין. אחת הדרכים להקטין את שיעור הילודה הגבוה במדינות העולם השלישי היא באמצעות השכלת נשים. המיזם של מירמבה מאפשר לנשים להשיג השכלה להן ולדור הבא, למצוא תעסוקה ולקבל כוח לעשות דברים אחרים מעבר לגידול ילדים.
תכניות לעתיד
יש לנו מטרה להגדיל את כמות הנשים בפרוייקט. אנחנו רוצות להגיע לעוד מדינות באפריקה, כמו למשל קניה, שם יש הרבה נשים עם מיומניות של צורפות תכשיטים מזהב וכסף. אנחנו רוצות לתת הזדמנות לעוד נשים.
בארץ אנחנו מחפשות שיתופי פעולה נוספים עם מעצבות פנים, או עסקים לעיצוב הבית, שנוכל לייצר קולקציה בלעדית להם. מעבר לזה אנחנו תמיד מחפשות נשים שירצו לארח מכירה ביתית למעגלים שלהן.
איפה אפשר לקנות
המוצרים נמכרים במכירות ביתיות אצל נשים בבית, בדרך כלל כמה פעמים בחודש בסופי שבוע. אם מישהי רוצה לארח אצלה מכירה היא מוזמנת לפנות לתמר.
מעבר למכירות הביתיות המוצרים נמכרים גם בחנות אונליין – לקוראות הבלוג יש בחנות 10% הנחה עם הקוד MIREMBE10 . אם אתן קונות 3 פריטים או יותר תוכלו להשתמש בקוד MIREMBE20 ולקבל 20% הנחה! אז כנסו לאתר ותבחרו מתנה לכן ולהן (ההנחה תקפה עד סוף יולי 2020).
מוזמנות לעקוב אחרי מירמבה גם ברשתות:
בפייסבוק – Mirembe
באינסטגרם – mirembecollection
אתר אינרנט – mirembecollection.org
12 מחשבות על “מירמבה – מתנה מאפריקה, או כוחו של חרוז”
מיזם מרגש מאוד, לפני 6 שנים נחשפתי לעמותה דומה שעוזרת לנשים אפריקאיות ואני רוכשת מהן תכשיטים ופריטים לבית מאז… אז עכשיו יש לי עוד מקום לרכוש ועוד פה בארץ … נהדר.
מזמינה אתכן להציץ גם שם
http://www.sidaidesigns.com/
בהצלחה
תודה אתי. נכנסתי ללינק – באמת דברים יפים.
מיזם יפהפה, נועה. שמחה להכיר ואשתדל להפיץ
שמחתי להכיר לך, זיוה 🙂
יוזמה נהדרת.
מעוררת השראה.
תודה רבה טל 🙂
וואו, איזה פרויקט מרגש. כמה כיף לקחת חלק בשינוי כל כך משמעותי עבור הנשים האלו. הולכת לעקוב ולהזמין לי איזו שרשרת🙂
שמחה שהיה לי חלק קטן בשינוי הזה, ויאללה מחכה לראות אותך עם השרשרת 🙂
איזה פוסט מרגש נועה.
מחמם את הלב ונותן תקווה.
תודה
תודה קרן 🙂 והסלים שלהן לגמרי מתאימים לבתים שלך.
איזה יופי. יוזמה מדהימה וחשובה ביותר! תודה על ההיכרות איתן 🙂
תודה גלית, באמת פרויקט מקסים.