אחרי הפוסט על מוזיאון לואיזיאנה בקופנהאגן והפוסט על ארהאוס, הנה עוד פוסט הטיול בדנמרק. ואיך אפשר דנמרק בלי לגו. אז אני אתחיל בהמלצה על מלון ואז נדבר קצת על לגו.
לכל מי ששאל המלצתי לבקר כמובן בלגולנד שבבילונד, ולא לוותר על לינה במלון לגולנד שבמקום. לא זול, אבל גם לא מאד יקר, ושווה לפחות ללילה אחד. חוץ מזה בימים מסוימים אם מזמינים לילה מקבלים כרטיסי כניסה לפארק ליומיים. המלון ממוקם ממש בתוך הפארק שזה סופר נוח, אפשר לעלות בקטנה לחדר בכל רגע נתון (נגיד גשם פתאומי, פיפי וכאלה). החדרים מעוצבים בהשראת סדרות הלגו השונות: פירטים, נסיכות, אבירים, או הנושא שנבחר על ידי הבנות שלנו – "חברות"- friends.
לא יודעת מי התלהב יותר, אני או הבנות. החדר מעוצב בכל הפרטים שיש לחברות הקטנות במשחק, רק בגדול. פינת איפור שהיא ממש כמו של הקטנות רק מוגדלת, עץ לגו מעל מיטת הקומותיים, והחברות מחייכות אלינו גם מהקיר
במקלחת מייבש שיער אחד אמיתי ולידו אחד שבנוי מלבני לגו קטנות. המראה מקושטת בעיטורים של לבני לגו על הזכוכית. בארון שתי קופסאות ענקיות עם אלפי חלקים של לגו למשחק, ועל כל כרית חיכתה ערכת לגו קטנה במתנה.
בכל רחבי המלון פסלים מלגו, בתוך חדר האוכל שולחן משחק גדול של לגו, שהקטנה שלנו פשוט נכנסה לתוכו, ומסכים המקרינים סרטים בכיכובן של הדמויות הקטנות. וכמובן איך אפשר בלי חנות לגו במלון. לא שאין אחת ענקית בפארק, אבל זו פתוחה 24 שעות (מעולה לקניות של הרגע האחרון לפני שעוזבים).
אז איך בעצם הכל התחיל?
כמו הרבה דברים אחרים, הכל התחיל לפני שנים רבות, בכפר קטן. במקרה הזה הכפר הוא Billund בדנמרק, שם חי נגר בשם כריסטיאנסן. בתקופת שפל כלכלית החל אותו נגר לייצר צעצועי עץ כדי להגדיל את הפרנסה ומכר אותם תחת השם LEGO. מקור השם לגו הוא במילים "leg godt" שמשמעותן בדנית היא "לשחק היטב" (מאוחר יותר הסתבר שבלטינית זה נשמע כמו "אני מרכיב"). בשנות ה 40 של המאה הקודמת החל בריסטיאנסן לייצר גם צעצועי פלסטיק, ביניהם לבנים להרכבה ובניה שנקראו Automatic Binding Bricks.
בשנות ה 50 מתווספים ללבני הלגו החיבורים הנוכחיים, והן מקבלות את השם "לבני לגו". בהתחלה הלבנים היו בארבעה צבעים ובשני גדלים בלבד. עם השנים נוספו עוד צבעים וצורות, ונמכרו סטים שהרכיבו יחד עיר שלמה, כלי רכב, דמויות ורהיטים. ב 1968 פתח פארק לגולנד את שעריו לקהל המעריצים.
ומה עוד אפשר לעשות עם לגו?
כמו שכתבתי בכותרת, המעריצים הם לא ילדים בלבד. להרבה מבוגרים שמורה בלב פינה חמה ללגו והם נהנים לשחק בו (מכירה אחד כזה מקרוב). אבל מעבר למשחק, אפשר למצוא לגו על גרסאותיו השונות בכל מיני דברים שקשורים לעיצוב: רהיטים, תכשיטים, אביזרים, מצעים, כלי בית.
יש פריטים שעושים שימוש בלבני הלגו המקוריות, כמו להשתמש בהן ברהיטים.
אפשרות אחרת, במקום לאסוף אלפי חלקים קטנים, היא להגדיל את קנה המידה ולבנות מלבנים גדולות יותר, קירות, מחיצות, רהיטים, כמו שעושה החברה הזאת:
עוד מוצרים קיימים בהשראת לגו: פוסטרים עם שרטוטים של דמויות לגו, קרש חיתוך ועליו חריטה של דמויות לגו, לבנת לגו גדולה מעץ ועליה חריטה, ועוד רבים וטובים. ואם כבר עץ, אז אפשר לסגור מעגל עם הדבר המקסים הזה MOKULOCK – לבנים דמויות לגו, עשויות עץ (כריסטיאנסן היה אוהב את זה).
2 מחשבות על “לגו- לא לילדים בלבד”
כשהייתי ילדה היה לי לגו בלבן ואדום בלבד. הייתי בונה מבנים ובתים עם הרבה מחשבה על הדוגמאות של האדום-לבן המשובצות במבנה. אני חושב שהשפע לא תרם למשחק בלגו באופן שבו אני הייתי משתמשת בו, אבל הקסם כנראה נשאר.
נכון, פעם הלגו היה רק בצבעי היסוד. מאוחר יותר הצטרפו הורוד, הסגול וכל השאר. היום גם הרבה מהדברים כבר מגיעים בנויים, כך שיש פחות מקום לבנייה מהדמיון. הכל יותר מובנה.