איפה היינו עד עכשיו: הונג קונג ומקאו >> יאנגשו >> קונמינג ושישואבנה >> יונאן >> צ'נגדו והסביבה
25.3
ב 7:15 פגשנו את מיה ושקד בקבלה כדי לנסוע יחד לשמורת jiuzhaigou – עמק תשעת הכפרים. באוטובוס נשארו מקומות רק בספסל האחורי מה שגרם לאי נחת מסוים בהמשך. הנסיעה ארכה יותר מ 10 שעות בדרך משובשת, עם אוטובוס לא משהו. בדרך זכינו בשתי עצירות בונוס כשהאוטובוס נתקע בלי מים, אבל סה"כ היה נסבל. באוטובוס הכרנו בחורה סינית דוברת אנגלית, שעזרה לנו לבחור אוכל בעצירת הצהריים. כשהגענו ליעד היא גם לקחה אותנו למלון שלה, שהסתבר כלא משהו, כי המים החמים והחימום היו מוגבלים בזמן. אבל אל דאגה, היא כבר בדקה מלון אחר וקבענו לעבור אליו יחד מחר.
Jiuzhaigou - אגמי טורקיז, פריחה ורודה ויערות מושלגים
26.3
ב 8:30 בבוקר עברנו למלון השני והלכנו לאכול ארוחת בוקר. מאיה, שקד ואמיר אכלו דמפלינגס ונודלס. אני פחות התחברתי לאוכל סיני על הבוקר ואכלתי ביצה קשה, קפה ועוגיות. התקדמנו לכניסה לפארק וקנינו כרטיס זוגי ליומיים.
מהכניסה לפארק לקחנו אוטובוס לנקודה הראשונה. משם הלכנו לאורך הנהר כשלצידנו אגמי טורקיז עם מפלים ועצים שעליהם פריחה ורודה. הגענו לאחד הכפרים ומשם לקחנו אוטובוס למה שנקרא "מרכז תיירים", שם חשבנו לאכול, אבל כנראה שזו לא העונה ואין אוכל. התיישבנו באחד השולחנות הערוכים אך נטושים ואכלנו את מה שהבאנו איתנו: לחם, קרואסון, שוקולד, צימוקים, נקניק, אפונים ועוגיות. משם לקחנו אוטובוס ל"אגם הארוך". האגם היה קפוא ועצי המחט מכוסים שלג. ירדנו במדרגות לעוד בריכה קטנה וחזרנו עם האוטובוס לכניסה. בדרך למלון עברנו בשוק, שם אמיר קנה בשר יאק מיובש ועוד חטיפים למחר כי כבר ראינו שבתוך השמורה אין אוכל. בערב הצלחנו לאכול ארוחה ממש טעימה בלי אף מילה באנגלית!
27.3
יום שני בשמורה. בארוחת הבוקר כל אחד המשיך לדבוק בגרסתו – אני קפה ומאפה בנוסח עדות המערב וכל השאר נודלס וכיסונים. בתוך השמורה לקחנו הפעם את הדרך הימנית בפיצול. נסענו עד הסוף והתחלנו ללכת חזרה. הדרך מלאה אגמים כחולים עם השתקפויות יפות. מבחינה קולינרית היה די דומה רק עם תוספת גלידה, כי היום ממש התחמם לעומת אתמול. קנינו כרטיסים לסונגפן למחר בבוקר.
Songpan - עיר עתיקה, מיעוט מוסלמי וטיול סוסים שלא עשינו
28.3
אחרי נסיעה של שעתיים באוטובוס מצ'וקמק הגענו לסונגפן Songpan. מסתבר שחצי מהמלונות פה סגורים עכשיו ובאחרים יש בעיה של מים חמים. בסוף מצאנו מקום קצת ג'יפה עם טוש מעל השירותי בול פגיעה (כמו בשישואבנה). לפחות היו מים חמים. יצאנו לסיבוב בעיירה, בתוך ומחוץ לחומות העיר העתיקה. גילינו עיר נחמדה עם אנשים חביבים. האוכלוסיה פה מגוונת וחיים פה גם מוסלמים. בתחילת הסיבוב אכלנו ארוחת בוקר אצל אמה, המקומית שיודעת הכל וגם אנגלית. מצאנו גם אינטרנט, חשוך וקפוא אבל עובד. לפחות עד שהגיעה הפסקת חשמל ונאלצנו ללכת. מצאנו בית תה נחמד וישבנו לשתות תה ולאכול כיסונים.
אחרי ארוחת צהריים מאוחרת של המבורגר וגרנולה אצל אמה, הלכנו לעשות מסאג'. מאיה ושקד בדקו אותו לפנינו והמליצו, אז היינו די רגועים. אמיר עם כאב גב בחר מסאז' טיבטי ואני במסאז' סיני. המסאז' היה כואב, כמעט פירק לי את האזן והגולגלת, אבל בסך הכל היה טוב. בערב ערכנו סעודת פרידה (זמנית) משקד ומאיה, שיוצאים מחר לטיול סוסים (זה הדבר העיקרי שעושים פה). אנחנו החלטנו לוותר על התענוג ולהמשיך צפונה. נפרדנו בדמעות ליד החדר והלכנו לישון. לנו יש אוטובוס מחר ב 6:40 ל Zoige, תחנת מעבר בדרך צפונה.
29.3
כשיצאנו לכיוון התחנה היה עדיין חושך בחוץ. למרות שהגענו לפני 6:30 האוטובוס כבר היה מלא ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו בספסל האחורי. לפחות הפעם כולו שלנו. האוטובוס מלא בגברים סינים יורקים ומעשנים. הדרך על הפנים, מתאימה יותר לג'יפים 4X4 ולא לאוטובוס. מסביב נוף מדברי עם קצת שלג. בשלב כלשהוא שמנו חולצות על הפנים רק כדי שנוכל לנשום אויר בלי סיגריות.
פתאום האוטובוס עוצר. נלחצנו כי שמענו שלפעמים בעונה הזו יש קרח על הכביש וצריך ללכת ברגל (קרה פה לפני כמה ימים). מסתבר שרכב לפנינו נתקע, וכולם צריכים לצאת לדחוף אותו. יצאנו עלינו קצת ברגל (אבל לא דחפנו) ואז חזרנו לאוטובוס. אחרי שעה וחצי בערך הדרך נרגעה והפכה לסבירה. אחרי פחות מארבע שעות סה"כ, האוטובוס מגיע למה שנראה כמו תחנה סופית. להפתעתנו מסתבר שהגענו כבר ל Zoige. הנסיעה היתה אמורה לקחת לפחות 6 שעות. מוזר אבל בסדר. קנינו כרטיסים ללנגמוסי ל 14:30. יש לנו עכשיו בערך 4 שעות להעביר פה.
המקום חביב, אבל אין משהו מיוחד לראות או לעשות. כמעט כולם טיבטים, עם משקפי שמש, אופנועים ותלבושות מוזרות עם שרוולים ארוכים. חלק אחר עם תלבושת מוסלמית. אמיר לא הרגיש כל כך טוב אז לא הסתובבנו הרבה. אכלנו נודלס וכיסונים ואז מצאנו ספסל בשמש וישבנו לנוח ולקרוא. ב 14:00 הגענו לתחנה. שוב האוטובוס כבר מלא. למה כולם יושבים באוטובוס כבר חצי שעה לפני? שוב נסיעה קצת טורדנית. נוף הרים עם טיפה שלג והמון כבשים, יאקים וסוסים.
Langmusi - יאק בורגר, חום גבוה וליל סדר מושלג
פחות מ 3 שעות והגענו ללנגמוסי Langmusi. אחרי התלבטויות התמקמנו במלון עם השם המפתיע "לנגמוסי". מים חמים יש פה רק בין 8 ל 9 בערב אבל בסדר. העיקר שהחימום עובד כל הלילה. המקום קצת ג'יפה אבל יש מסעדה סמי מערבית – Lasha – ואינטרנט שעוד לא בדקנו. בינתיים מסתבר שלאמיר יש קצת חום. אני ירדתי לאכול משהו מוזר והבאתי גם לאמיר. עשיתי עוד קצת קניות ורצתי מהר להספיק להתרחץ במים חמים.
30.3
היום יום מנוחה כי אמיר עדייו חולה. אני ירדתי לפנקייק וקפה אצל לאשה ועוד קצת קניות. גם בצהרים ובערב אכלנו שם, בין השאר המבורגר יאק ענקי, וזה כשהזמנו את הגודל הקטן. במשך היום נכנסתי לאינטרנט והעלתי תמונות לבלוג (אז היה לנו בלוג אחר לתיעוד הטיול). בינתיים החום של אמיר ירד. המכבסה פה מאד יקרה, אז קנינו אבקת כביסה וגיגית פח קטנה לכבס בה.
2.4
ערב פסח
נשארנו עוד כמה ימים בלנגמוסי, בין השאר כי אני הייתי מקוררת. בינתיים עברנו למלון שממול, שם המים לא מסריחים מחלודה. מאיה ושקד הגיעו עם עוד בחור ישראלי. חוץ מזה הכרנו פה עוד ישראלית בשם מיכל, שעובדת כקונדיטורית בקונמינג. החלטנו לארגן יחד ליל סדר. אמיר הדפיס הגדות ומיכל הכינה מצות וחרוסת. נפגשנו ב 19:30 אצל לאשה וערכנו סדר שלא כהלכתו. הצטרפו אלינו עוד שתי אמריקאיות והיה מאד נחמד.
3.4
ב 14:00 נסענו ל Xiahe, בכביש שהיה טוב לשם שינוי. כשהגענו לפנות ערב היה קור כלבים. התמקמנו במלון overseas והלכנו לאכול פיצה. הלכנו לישון בלי מקלחת כי פה המים החמים הם דווקא רק בבוקר. לפחות היתה שמיכה חשמלית אחת.
4.4
קמנו ב 8:00 כדי להספיק להתרחץ במים חמים, שהפעם הם בין 8 ל 9. אחרי ארוחת בוקר מערבית טעימה באותו מקום של הפיצה, הלכנו חמישתנו למקדש. התכוונו להצטרף לסיור באנגלית בשעה 10:00. כיוון שלא מצאנו בדיוק מאיפה יוצא הסיור התחלנו להסתובב לבד. אחרי חצי שעה ראינו נזיר עובר עם כמה מערביים. הסתבר שזה הסיור. הם הראו לנו איפה לקנות כרטיסים והצטרפנו. נכנסנו לכמה בניינים, ראינו פסלים מחמאת יאק שמילאו כל מקום בריח חמוץ. (ראינו כאלה גם במנזרים בעמק ספיטי שבהודו). בסוף הסיור היה טקס גדול בהשתתפות כל הנזירים.
אחרי כמה זמן מאיה ואני מיצינו והלכנו. השאר נשארו עוד קצת. בינתיים התחיל לרדת שלג. ביליתי קצת בחדר בצפיה בטלויזיה. יש פה ערוץ CCTV9 לשם שינוי. אכלנו צהריים במסעדה סינית, ביקרנו באינטרנט חדש וזול שמאיה מצאה ואכלנו ארוחת ערב בפיצה. אחר כך חזרנו לאינטרנט להזמין כרטיסי טיסה ל Xian, שנצטרך לאסוף ב Landzhou. היתה בעיה בתהליך ההזמנה אז היינו קצת בלחץ שאולי היא לא בוצעה סופית.
5.4
קמנו מוקדם ובלי מקלחת לקחנו מונית לתחנת האוטובוס. הבחורה שם אמרה שכבר אין אוטובוס ל Lanzhou אז לקחנו אוטובוס ל LINXIA. היה אמור לקחת 3 שעות ושוב לקח פחות, בערך שעתיים. שוב מלא סינים מעשנים, היה זוועה. בדרך הקרינו את הסרט terminator2 אבל הפסיקו באמצע. לא באמת היה לי אכפת. הגענו ל LINXIA ושם נחטפנו מיד לאוטובוס יוקרתי, (או לפחות ככה לפחות חשבנו בהתחלה כשעוד היה ריחני) ל Lanzhou. האוטובוס עצר כל עשר דקות להעלות עוד נוסעים, כסאות מתקפלים צצו והתמלאו במעבר. היינו כבר ממש עצבנים ואמיר איים שאנחנו יורדים. (למי באמת אכפת?) בסוף אחרי 3 שעות הגענו ל Lanzhou שנראתה במבט ראשון לא משהו בכלל. לקחנו מונית לכתובת שבה היינו אמורים לאסוף את הכרטיסים, רק כדי לגלות שכמו שחשבנו, ההזמנה לא בוצעה. קנינו כרטיסים ל 20:00 ובינתיים הלכנו לאכול ב KFC. הנסיעה הארוכה במונית לשדה התעופה עברה בנוף מדברי אפייני.
2 מחשבות על “יומן_סין_#6 – כמעט טיבט”
הצילומים….. נהדרים! אהבתי את הכותרת אסתטיקה ונדודים. מתאים בול! שמתי לב שכבר אז היו עם מסכות פנים (באחת התמונות)…
תודה גלית. במזרח הרחוק (אנחנו היינו בסין ויפן) הולכים עם מסיכות כבר הרבה שנים. לא תמיד ולא כולם כמובן, אבל זה קיים.
סגור לתגובות