הרבה זמן עבר מאז שחזרנו מנורווגיה. מאז חשבתי איך לכתוב על הטיול בצורה שמתאימה לי ולבלוג. יש לי בראש רעיון לפוסט שעוד ייכתב, אבל בינתיים, לדרישת הקהל, אני מביאה פה את המסלול שעשינו, באופן די פרקטי ואינפורמטיבי. עדיין אפשר למצוא אותי בין השורות אני חושבת.
אז איך קרה שיש לנו משפחה בנורווגיה? דודה של אמיר הכירה בצעירותה בחור נורווגי ועברה לגור איתו בנורווגיה. נולדו להם שני ילדים, אבל למרבה הצער היא נפטרה כשהיו קטנים. הקשר עם הדוד ובני הדודים תמיד נשמר, בעיקר בביקורים בארץ, וגם בכמה ביקורים שם. הפעם נסענו כולנו יחד לביקור. בינתיים אחד מבני הדודים התחתן, כך שנוסף עוד אגף למשפחה, שהביא אותנו לצד המערבי יותר של נורווגיה.
עד כאן ההקדמה, שנצא?
יום 1 - אוסלו
אחרי קונקשן קצר בורשה נחתנו באוסלו. כבר בשדה יש תחושה של עיצוב סקנדינבי, אבל אולי זה רק נדמה לנו. דן הבן דוד מחכה לנו ומוביל אותנו החוצה, אל מגרש חניה שנראה קטן ואינטימי יחסית לעיר גדולה. נסיעה שקטה ברכב החשמלי לוקחת אותנו אל העיר. בדרך אנחנו חולפים על פני SNO, מרכז סקי מקורה, שאליו אנחנו מתכננים להגיע בהמשך (מידע מן העתיד – לא נגיע).
השכונה של דן צבעונית ומתוקה. הראש האדמוני של בריט בת זוגתו מנופף לנו מהמרפסת ואנחנו עולים לבית הזמני שלנו, שמעוצב בול לטעמי. בריט אפתה לכבודנו לחמניות והכינה פסטה טעימה. היה כיף להיפגש שוב ולקשקש.
יום 2 - אוסלו
בבוקר התעוררתי ממש מוקדם. כולם ישנים. צילמתי את הסלון הפוטוגני, דפדפתי בספרים בספריה, הצצתי מהמרפסת אל הגינה הקטנה המשותפת לכמה בניינים, כזו שנדמה לי שבארץ לא היתה מחזיקה מעמד. מעבר לה גן ילדים. נסיעה ברכבת התחתית לקחה אותנו אל מרכז העיר. הלכנו לבדוק את The Viking Planet. מסתבר שחווית ה VR היא רק מגיל 12, ולגבי שאר החלקים, הבנו שנראה דברים יותר שווים בהמשך הטיול. אם אתם מגיעים רק לאוסלו ולא מטיילים בשאר נורווגיה, אולי זה שווה.
המשכנו אל משכנו החדש והשנוי במחלוקת של המוזיאון הלאומי. התמקדנו באגף העיצוב, שכלל תערוכה של אופנה, תערוכות כלים והיסטוריה של העיצוב הנורווגי. כיוון שבקפה המוזיאון היה תור גדול יצאנו לאכול ממול ב Bollebar, קפה ומאפה ללא גלוטן, כי זה רק מה שהיה. המשכנו לפיצה ב Peppes Pizza – רשת מקומית פופולרית, שלא נותנת לדומינוס להשתלט כמו במקומות אחרים. בערב הגיע גם רוני, הבן דוד השני, לקראת הטיול שאנחנו מתחילים מחר.
יום 3 - בדרך אל הפיורדים עוצרים בפארק דובים
יצאנו לכיוון מערב, אל אזור הפיורדים, שם גרים ההורים של בריט. נסיעה של 5 שעות (לא כולל עצירות). בדרך עצרנו בפארק הדובים, שנקרא כך למרות שיש פה עוד חיות, כמו נמרים, איילים, אלפקות ועוד. אמנם מדובר בפארק תחום, אבל לחיות יש פה מרחבי מחיה ענקיים. ראינו את הדובים ממש מקרוב ואפילו הצטרפנו להאכלה שלהם. את ארוחת הצהריים המאוחרת אכלנו במסעדה בולגרית עם אוכל מצוין שיש לה בכניסה גם חנות קטנה עם עבודות יד אתניות.
ככל שהתקדמנו לכיוון מערב ההרים הלכו וגבהו, על חלקם אפשר לראות קצת שלג בפסגה. בדרך עברנו במנהרת Lærdalstunnelen, המנהרה הארוכה בעולם, באורך של 25 ק"מ. חוויה קצת קלסטרופובית. בהמשך לקראת סוף הדרך, כדי להגיע אל היעד, היינו צריכים להשתמש בשירותי המעבורת. יש פה הרבה כאלה במקום גשרים. קצת מסורבל אבל סה"כ עבורנו זו היתה חוויה נחמדה ומפגש ראשון עם הפיורד.
לפנות ערב הגענו אל Kaupangar, כפר קסום על גדת הפיורד. יש אנשים שבאמת גרים פה, ואנחנו זכינו להתארח אצלם, בבית מקסים עם גינה יפה. גם כאן לא הפסקתי לצלם. ההורים המתוקים של בריט חיכו לנו בפתח הדלת בחיוך רחב.
יום 4 - כנסיות עץ עתיקות
ארוחת בוקר של מלון עשרה כוכבים חיכתה לנו במטבח. אחרי התלבטויות רבות יצאנו אל אחת מכנסיות העץ העתיקות ב Urnes. (אני ארחיב עליהן בפוסט נפרד). כדי להגיע לשם נסענו באוטו אל העיירה החמדמדה Solvorn. שם השארנו את האוטו ועלינו על מעבורת אל Urnes. אנחנו עלינו בלי רכב, אבל אפשר גם עם. המעבורת שטה בנוף חלומי עם בתים קטנים ליד המים. ירדנו מהמעבורת והתחלנו בעליה רגלית אל הכנסיה. אם אתם עם אוטו אפשר להגיע גם איתו. העליה לא קלה אבל לפחות הנוף מרהיב.
מחוץ לכנסיה סככה קטנה ותחתיה שני בחורים עסוקים בגילוף עץ. הם עובדים על שחזור של חלק כלשהוא של הכנסיה, ונותנים לנו להתנסות קצת, בעיקר בשביל התמונות. הכנסיה מאד מרשימה, בפיתוחי העץ, מבחוץ ומבפנים. אין ספק שלמי שקבור פה בבית הקברות שבחצר יש נוף משגע לנצח נצחים.
עוד קצת על הכנסיות האלה תוכלו לקרוא בפוסט נוסף שהקדשתי רק להן.
יום 5 - הפיורדים
היום מוקדש למסלול התיירים הקלאסי באיזור הפיורדים. שוב אחרי התלבטויות הוחלט על שיט + רכבת. נסענו באוטו אל נקודת היציאה של השיט ב Flam. הסירה מפנקת עם ספות נוחות וקפיטריה למטה. אפשר כמובן גם לעמוד בחוץ, אבל הרוח קרה. ככל שמתקדמים הפיורד הופך לצר יותר, עד התחנה הסופית ב Gudvangen. למי שמעוניין יש פה מוזיאון ויקינגי. אנחנו ויתרנו עליו. בבוקר השארנו פה רכב אחד, ששימש אותנו עכשיו לנסיעה חזרה ל Flam. (אם אתם עם רכב אחד כמובן שאפשר לתכנן את זה אחרת).
הפעם לקחנו מכאן רכבת בשם Flam railway. הרכבת נוסעת בהרים בתוך נוף משגע, כולל עצירה במפל שוצף. אחרי הנסיעה ברכבת עלינו לתצפית מלמעלה ב Stegastein lookout – המבנה עצמו מאד מרשים והמראות ממנו היו מרהיבים, אפילו מהשרותים עם הקיר השקוף.
את אתם מטיילים בלי רכב, תוכלו לקחת טיול לאיזור הפיורדים, מאוסלו או מברגן:
טיול שיוצא מאוסלו, כולל שיט בפיורד ונסיעה ברכבת.
טיולים שיוצאים מברגן, חלקם כוללים רק שיט בפיורד ואחרים כוללים גם נסיעה ברכבת.
יום 6 - קרחונים
התחלנו את היום בעיירה הסמוכה Sogndal. אמא של בריט המליצה לי על חנות יד שניה, ממנה יצאתי עם קערת קרמיקה גדולה בעבודת יד, ועוד שני כלים קטנים. בדיעבד אני מצטערת שלא קניתי יותר. אמיר קנה שני תרמילי וינטג' לטיולים, והקטנה מצאה כל מיני דברים באזור של הילדים. היה יום יפה עם שמש כיפית אז ישבנו לקפה ועוגה בבית קפה הסמוך. בחצר שליד היו שתי טרמפולינות גדולות להנאת הילדים.
היום הוא יום הקרחונים שלנו. התחלנו בביקור ב Glacier Museum. תמצאו פה הסברים על היווצרות הקרחונים והפיורדים. יש סרט מעניין וגם כל מיני הדגמות אינטרקטיביות. גם המבנה עצמו מאד מעניין. משם נסענו לראות מעט מהקרחון Supphellegreen. אפשר לראות קצת כחול למעלה בראש ההר ואת שביל הקרח היורד למטה. חלקנו רצו לעשות הליכה על הקרחון עם ציוד והכל, אבל לא הפעם.
יום 7 - מנוחה ומוזיאון מדע
היום הוחלט על יום ביתי ורגוע בסביבת Kaupanger. חלקנו יצאו להייקינג וקטיף פירות יער ליד הבית. אנחנו נשארו לנוח ולעשות פאזל שקנינו אתמול בחנות יד שניה. היה מאד מאתגר. אחר כך נסענו למוזיאון המדע שהיה מאד מוצלח.
יום 8 - בדרך חזרה מזרחה - עוד כנסיה ומלון מעץ
יצאנו חזרה מערבה. בדרך עצרנו בעוד אחת מכנסיות העץ העתיקות – Borgund stave church. היא לא יכולה להתחרות בכנסיה של Urnes מבחינת הנוף, אבל היא יותר מרשימה מבחינת פיתוחי העץ.
הדרך עוד ארוכה עד העצירה ב Gjovik, שם גר רוני. עצרנו לראות את האגם, קנינו מנות גלידה מוגזמות בגודלן וישבנו לאכול אותן בשמש. עלינו קצת בגובה לראות את הבית של רוני, שיש לו נוף מטורף לאגם. מכאן אנחנו ממשיכים בחלק האחרון של הנסיעה. לשמחתי רוני מציע לעצור לראות את ה Wood hotel – מלון בבניין קומות שעשוי כולו מעץ, על חוף אגם. משם אל הדודים ב Valer.
יום 9 - יום בכפר
היום אנחנו ביום רגוע ומשפחתי ב Valer. אספנו ביצים, קפצנו באסם, ראינו איך מכינים גבינה ואכלנו ופל בגינה.
יום 10 - שיט קיאקים
היום יצאנו לשיט קיאקים בנהר Kynna. קבענו שם מראש עם חברה שמשכירה סירות וקיבלנו 3 סירות זוגיות. חתרנו בנהר עד לנקודה מסוימת, שם ירדנו מהסירות וישבנו קצת לנוח. למי שמעוניין יש במקום מחסה מעץ ותשתית למדורה. אנחנו רק נחנו וההתחלנו לחתור בחזרה. (אין השכרת סירות במקום ולא שום שירות אחר. רק נהר).
יום 11 - פארק חבלים ומוזיאון פתוח
היום בילינו בפארק החבלים Gjesåsen climbing park. בעצם אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה בילינו, כי מעולם לא פחדתי כל כך. אחרי מסלול הדגמה נמוך, תוכלו לבחור מבין כמה מסלולים לפי דרגות קושי. אני פרשתי אחרי הראשון.
משם המשכנו ל Glomdalsmuseet – המוזיאון הפתוח ב Elverum. אפשר לטייל פה ביער ולראות בתי עץ מתקופות שונות, להשתתף בפעילויות כמו קליעה למטרה ועוד. יש גם בניין עם תצוגות, אבל אנחנו לא הגענו אליו כי כבר היינו מותשים.
יום 12 - מוזיאון Kistefos
היום חוזרים לאוסלו ועוצרים במוזיאון Kistefos. אחרי שנכנסתי לקח לי הרבה זמן להרים את הלסת בחזרה למקומה. מבנה מדהים מבפנים ומבחוץ. גם התערוכה בפנים היתה מצוינת. מחוץ למוזיאון יש פארק פסלים ענק, מסעדה וחנות עם דברים מעלפים כמובן. אני משערת שגם על זה ארחיב בפוסט נפרד.
יום 13 - אוסלו
התחלנו את ההבוקר בשוק יד שניה שכונתי במקום מדליק ליד הבית. יצאנו עם כמה רכישות מוצלחות. משם המשכנו לאזור הנמל. לא ידענו שמתקיימת שם תחרות מטורפת של קפיצה למים מגובה עצום. הנמל מלא באנשים יושבים בסירות בתוך המים וצופים. גג בניין האופרה מלא גם הוא אנשים ובכלל כל האזור היה מאד עמוס. מצד אחד חוויה, מצד שני לא לגמרי הצלחנו לראות כל מה שרצינו. המשכנו לספריה שהיא גן עדן לאוהבי ספרים ואוהבי עיצוב. חמש קומות של יופי.
יום 14 - אוסלו - מוזיאונים ימיים
נסענו בתחבורה ציבורית אל חצי האי Bygdøy, שם נמצאים כמה מוזיאונים. התחלנו מ Kon-Tiki Museum, שאמיר לא מפסיק לדבר עליו מאז שהיה כאן בגיל 12. בעיני החלק הכי מעניין היה הסרט בו תועד המסע של אותה רפסודה. לארוחת צהריים אכלנו כריך שרימפס מעולה, כיאה לתמה הימית של אותו היום. אחרי האוכל המשכנו אל The Fram Museum, שעוסק בחקר הקוטב הצפוני.
יום 15 - אוסלו והביתה
יום רגוע של שיטוט בעיר. הקטנה רצתה סטארבקס מהרגע שהגענו לכאן, אז נסענו למרכז העיר להגשים לה את החלום. אחר כך הלכנו להסתובב ב Grünerløkka – שכונה מדליקה עם אווירה מיוחדת. לא צילמנו, אבל מדדנו בגדי וינטג', אכלנו וקנינו עוד קצת שטויות משמחות רגע לפני שחוזרים מחר הביתה.
לסיכום, היה אחד הטיולים השווים אם לא ה. מחכים כבר לחזור.
6 מחשבות על “המשפחה הנורווגית שלי”
ממש תודה!! כיף לקרוא, הוספתי את נורווגיה לוויש ליסט שלי:)
שמחה שנהנית לקרוא, ומקווה שאכן תגיעי לשם!
איזה תמונות נפלאות, נעה. לצערי, אין בתכנון הקרוב טיול בנורווגיה אבל אם יהיה בוודאי אשתמש בהמלצות שלך.
מחכה לפוסט על עיצוב וארכיטקטורה.
תודה רחלי 🙂 בקרוב פוסט ארכיטקטוני.
ממש עשית לי חשק! גם אצלי בבלוג אין אף פוסט על היעד הזה (עדיין…)!
יאללה את כבר בחצי הדרך לשם 🙂